<h1>ראבי"ה סימן תקכ"ד</h1>
<h2>דף קז.</h2>
גרסינן בפרק המוכר פירות [צ"ז ע"ב] אמר רב [סוחט אדם] אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום, והוא הדין הבדלה, וכל שכן יין מגיתו. וכן יכול לשרות צימוקים במים ולסחטם ובלבד שיהיה בהם לחלוחית קצת, כדפרישית בסדר ליל פסח. ואפילו לכתחלה, (ו)כיון דאם הביא כשר לנסכים הכא אפילו לכתחלה [ו]מברך בורא פרי הגפן. וכן יין הליסטוון, וכן יין כושי [ו]של מרתף. ועל מזוג מקדשין ומברכין בורא פרי הגפן ומברכין עליו ברכת המזון. ואם אינו מזוג פליגי רבי אליעזר ורבנן במסכת ברכות [נ' ע"א] אם מברכין עליו בורא פרי הגפן או לא. וקיימא לן כרבנן דמברכין עליו [בורא פרי הגפן ואין נוטלין ממנו לידים, משום הפסד אוכלין, ומודים חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכין עליו] עד שיתן לתוכו מים. ופרשתי לה שפיר בסדר ליל פסח אהא דאמרינן [ק"ח ע"ב] שתאן חי יצא. ויין שריחו רע ויין מגולה אין מקדשין עליו, ואפילו סיננו במסננת, משום הקריבהו נא לפחתך וגו'. והני מילי בימיהם שהיו מצויין הנחשים, אבל לדידן לא. ושמרים אף על פי שיש בהן טעם יין כיון שיש בהן מים [אין] מברכין עליהן בורא פרי הגפן. והתם מפרש לה שפיר. וחמרא דאקרים וריחיה חלא וטעמא חמרא, אף על גב דפליגי בהא מילתא רב יהודה ורב חסדא במסכת בבא בתרא [צ"ה ע"ב], קיימא לן כרב[א] דאית ליה הך סברא בפרק בתרא דעבודה זרה [ס"ו ע"ב] דהוי חמרא, לגבי פלוגתא דאביי ורבא בחמרא לגו חלא. וכן פסק רבינו אלפסי וגם רבינו שמואל, דהא רבי יוחנן ודאמרי משמיה דרבי יהושע בן לוי כולהו סבירא להו דהוי חמרא ומברכין עליו בורא פרי הגפן.
